פסק-דין בתיק עש"א 42631-11-12

1.      ביום 3/10/12 שלח המשיב, בנק הפועלים בע"מ (להלן: המשיב"), למבקשת הודעה על החלת הגבלה על חשבון הבנק שלה אשר מתנהל אצל המשיב (חשבון מס' 549207333). בהתאם להודעה, בחשבון המבקשת חזרו 13 שיקים בתקופה שבין 31/5/12 - 30/9/12 בשל העדר כיסוי מספיק בחשבון, ועל כן הודיע המשיב למבקשת, כי החשבון שלה יוגבל מתאריך 19/10/12 ועד 19/10/13.

2.      המבקשת הגישה את בקשתה דנן בה היא עותרת לגריעת כל 13 השיקים שסורבו מרשימת השיקים שסורבו בשל העדר כיסוי מספיק בחשבון ולביטול ההגבלה שהחיל המשיב על חשבונה. בסעיף 8 לתצהיר התומך בבקשה טען אחמד עבדאללה, המשמש בתפקיד מנהל בחברה המבקשת, כי "החזרת השיקים נעשתה בניגוד למוסכם בין הצדדים כאשר המשיב התחייב במפורש ע"י הפקיד המטפל בתיק כי 13 השיקים הנ"ל יכובדו". לדבריו, "המשיב ידע היטב כי בתאריך 2/10/12 יוזרמו לחשבון כספים בסכום גבוה הרבה מהחוב עפ"י השיקים הנ"ל".

3.      בד בבד עם הגשת הבקשה לגריעת השיקים וביטול ההגבלה, הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב תוקף ההגבלה עד מתן פסק דין בבקשה העיקרית. בבקשה זו חזרה המבקשת על טענותיה בבקשה העיקרית והוסיפה, כי אם לא יינתן צו זמני כמבוקש, הדבר יביא להקפאת פעילותה ולהפסקת עבודתם של עשרות עובדים שעובדים אצלה.

4.      בהחלטה מיום 22/11/12 נתתי צו מניעה זמני כמבוקש, וקבעתי דיון בבקשה העיקרית ליום 27/2/13. בדיון שהתנהל במעמד שני הצדדים ביום 27/2/13 נחקר מנהל המבקשת על תצהירו, ובסיום חקירתו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

5.      ב"כ המבקשת טען, כי יש לקבל את גרסתו של מנהל המבקשת בדבר קיומו של הסכם בין הצדדים ולפיו התחייב המשיב, באמצעות הפקיד המטפל בחשבון, לפרוע את כל 13 השיקים שסורבו. לטענתו, על אף שמנהל המבקשת התייחס להסכם זה כבר בתצהיר התומך בבקשה, לא ראה המשיב לנכון להזמין לדיון את הפקיד המטפל כדי למסור את גרסתו בעניין. לשיטתו, הימנעות המשיב מלזמן את הפקיד המטפל פועלת לרעתו, ויש לראות בכך חיזוק לגרסת מנהל המבקשת. ב"כ המבקשת טען עוד, כי מעיון בדפי החשבון של המבקשת עולה, כי המשיב נהג בחריגה משמעותית ממסגרת האשראי. עובדה זו, כך נטען, מחזקת את גרסתו של מנהל המבקשת בדבר קיומו של הסכם בין הצדדים כנטען על ידו.

6.      המשיב טען בסיכומיו בעל פה וגם בכתב תשובה שהוגש על ידו, כי הוקצתה למבקשת מסגרת אשראי על סך 200,000 ש"ח על פי הסכם מסגרת שנחתם בין הצדדים ביום 17/8/11. לטענתו, בסעיף 5 להסכם התחייבה המבקשת לנהל את החשבון בתוך מסגרת האשראי ולא לחרוג מהמסגרת המאושרת. המשיב דחה מכל וכל את טענות המבקשת בדבר קיומו של הסכם נוסף בין הצדדים מלבד הסכם המסגרת. לתמיכה בטענה זו הפנה המשיב לעובדה שהשיקים סורבו במשך תקופת הנמשכת על פני חמישה חודשים, כאשר במשך כל התקופה הזו ועד החלת ההגבלה, המבקשת או נציגיה לא פנו בטענות כלשהן כלפי הבנק בכל הנוגע להחזרת השיקים.

7.      דין הבקשה להידחות ודין הצו הזמני שניתן על ידי ביום 22/11/12 להתבטל. לא שוכנעתי בטענת המבקשת, כי נכרת בינה לבין המשיב הסכם ולפיו התחייב הפקיד המטפל לפרוע את כל 13 השיקים שסורבו. עדותו של מנהל המבקשת בעניין זה הייתה מבולבלת, כללית ולא ממוקדת. בעדותו של מנהל המבקשת אף התגלו סירות ותמיהות, אשר מכרסמות באמינות עדותו באופן שלא מאפשר ביסוס ממצא עובדתי כלשהו על פיה.

כך למשל, בתשובה לשאלת נציג הבנק מדוע לא פנה בטענות למשיב עת הוחזרו השיקים הראשונים, השיב מנהל המבקשת, כי במקרים כאלה לא הייתה לו סיבה לבוא בטענות לבנק על החזרת אותם שיקים (עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 4-6). גרסה זו אינה מתיישבת עם הגרסה בתצהיר ולפיה התחייב הפקיד המטפל לכבד את כל השיקים שפורטו ברשימת השיקים שחזרו ללא כיסוי.

8.      בהמשך טען מנהל המבקשת, כי ההסכם שלו עם הפקיד המטפל היה, כי אם יש חריגה של 5,000 ש"ח, 10,000 ש"ח או אפילו 15,000 ש"ח, המשיב יכבד את השיקים ואם חסר כסף בחשבון, הוא (המשיב) יזרים את הכסף מהפקדון לעו"ש. לגרסה זו אין זכר בתצהיר התומך בבקשה והיא אף סותרת את האמור בתצהיר, שם נטען כי הפקיד המטפל התחייב לפרוע את השיקים, כי הוא ידע שהמבקשת עתידה להפקיד בחשבון סכום גדול, שיש בו כדי לכסות את השיקים.

יתרה מכך, הגרסה של מנהל המבקשת ולפיה הבנק התחייב לפרוע את השיקים כל עוד מדובר בחריגה לא משמעותית אינה מתיישבת עם גרסה נוספת (שלישית במספר) שמסר בהמשך חקירתו הנגדית. בהתאם לגרסה שלישית זו, המשיב התחייב לפרוע כל שיק שאינו עולה על 100,000 ש"ח (עמ' 2, שורה 32). מיד לאחר מכן חזר בו מנהל המבקשת מאותה גרסה וטוען, כי "הבנק לא היה צריך להחזיר (שיק - ע.ט.) בשום מקרה. שיעבדתי לטובת הבנק 9 משאיות בשווי של כבין 4 ל-5 מיליון ש"ח". גרסה זו סותרת, כאמור, שתי הגרסאות שמסר מנהל המבקשת קודם לכן בחקירתו הנגדית ואף את הגרסה בתצהיר התומך בבקשה.

9.      אם לא די באמור, הרי התברר, כי ביום 10/5/12, כשלושה שבועות לפני החזרת השיק הראשון, מסר המשיב למנהל המבקשת מכתב בו נכתבו הדברים שלהלן:

"על מנת למנוע אי הבנות באופן ניהול חשבונך, הנני להסב תשומת לבך כי היתרה הקובעת בעת ההחלטה אם להחזיר את השיק מחוסר כיסוי, היא היתרה לסוף יום העסקים שבו החיוב בגין השיק שהוצג בחשבון.

ניהול החשבון בדרך של הפקדת מזומנים ו\או העברה בנקאית לזכות החשבון, ביום שבו על הסניף להחזיר שיק אשר היתרה לא מאפשרת את כיבודו, אינו תקין. דרך זו מאלצת את הבנק להעמיד בחשבון אשראי נוסף, שאין מחובתו של הבנק לתיתו. גם במידה ותינתן על ידך הוראות ביטול לגבי שיק בנסיבות הנ"ל, יסורב הוא על ידינו בהעדר כיסוי מתאים, וכל האחריות לסירוב השיק הנ"ל ומנייתו במניין השיקים המסורבים תהא עליך בלבד.

לפיכך, 10 ימים מיום מכתבנו זה על ידך, הנך נדרש לפעול לכיסוי השקים בחשבון ביום הצגתם ולא למחרתי" (ההדגשה במקור).

     מנהל המבקשת אישר בכתב ידו ובחתימתו על אותו מכתב את קבלת המכתב ביום 10/5/12. נציג המשיב טען, ובצדק, כי מדובר במכתב המבטא שינוי מדיניות של המשיב בקשר להחזרת שיקים שאין להם כיסוי מספיק, מדיניות שהובהרה היטב, כפי שעולה מהמכתב, למנהל המבקשת. על כן, גם אם נהג המשיב בעבר לכבד שיקים שלא היה להם כיסוי מספיק בחשבון וגם אם הפקיד התחייב בפני מנהל המבקשת לכבד כל שיק, גרסה שאינה מקובלת עלי, הרי בא המכתב מיום 10/5/12 והבהיר למבקשת, כי נוהל זה מבוטל, וכי על המבקשת לדאוג שיהיה כיסוי לשיקים ביום הצגת השיקים לפרעון ולא יום למחרת.

10.  אין מחלוקת, כי כל השיקים שנכללו ברשימת השיקים שסורבו, סורבו כאשר לא היה להם כיסוי מספיק בחשבון. על כן, בצדק ובדין סירב המשיב לכבד את השיקים ובדין כלל אותם ברשימת השיקים שלא כובדו.

11.  אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה לגריעת השיקים מרשימת השיקים שסורבו ולביטול ההגבלה, ומורה על ביטול הצו הזמני שניתן על ידי ביום 22/11/12. המבקשת תשלם למשיב הוצאות הליך זה בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: